×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
רות ד׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁ֘עַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר⁠־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה⁠־פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃ (ב) וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ⁠־פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ׃ (ג) וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נׇעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃ (ד) וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אׇזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵ֠ה נֶ֥גֶד הַיֹּשְׁבִים֮א וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם⁠־תִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִם⁠־לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י [וְאֵֽדְעָה֙] (ואדע) כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל׃ (ה) וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם⁠־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נׇעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵ֠ת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת⁠־הַמֵּת֙ [קָנִ֔יתָ] (קניתי)ב לְהָקִ֥ים שֵׁם⁠־הַמֵּ֖ת עַל⁠־נַחֲלָתֽוֹ׃ (ו) וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ (לגאול) [לִגְאׇל⁠־]לִ֔י פֶּן⁠־אַשְׁחִ֖ית אֶת⁠־נַחֲלָתִ֑י גְּאַל⁠־לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת⁠־גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא⁠־אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל׃ (ז) וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל⁠־הַגְּאֻלָּ֤הג וְעַל⁠־הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כׇּל⁠־דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ח) וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה⁠־לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ׃ (ט) וַיֹּ֩אמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכׇל⁠־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֙יתִי֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר לֶאֱלִימֶ֔לֶךְד וְאֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נׇעֳמִֽי׃ (י) וְגַ֣ם אֶת⁠־ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם⁠־הַמֵּת֙ עַל⁠־נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹֽא⁠־יִכָּרֵ֧ת שֵׁם⁠־הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם׃ (יא) וַיֹּ֨אמְר֜וּ כׇּל⁠־הָעָ֧ם אֲשֶׁר⁠־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֶֽת⁠־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל⁠־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת⁠־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה⁠־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא⁠־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ (יב) וִיהִ֤י בֵֽיתְךָ֙ כְּבֵ֣ית פֶּ֔רֶץ אֲשֶׁר⁠־יָלְדָ֥ה תָמָ֖ר לִיהוּדָ֑הה מִן⁠־הַזֶּ֗רַע אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֤ן יְהֹוָה֙י״י֙ לְךָ֔ מִן⁠־הַֽנַּעֲרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ (יג) וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת⁠־רוּת֙ וַתְּהִי⁠־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֥הי״י֥ לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃ (יד) וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל⁠־נׇעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהֹוָ֔הי״י֔ אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (טו) וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת⁠־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר⁠־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר⁠־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃ (טז) וַתִּקַּ֨ח נׇעֳמִ֤י אֶת⁠־הַיֶּ֙לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי⁠־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת׃ (יז) וַתִּקְרֶ֩אנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד⁠־בֵּ֖ן לְנׇעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִֽי⁠־יִשַׁ֖יו אֲבִ֥י דָוִֽד׃ (יח) וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת⁠־חֶצְרֽוֹן׃ (יט) וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־רָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת⁠־עַמִּינָדָֽב׃ (כ) וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־נַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶת⁠־שַׂלְמָֽה׃ (כא) וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶת⁠־עוֹבֵֽד׃ (כב) וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת⁠־דָּוִֽד׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הַיֹּשְׁבִים֮ =א (אין געיה)
• ל=הַֽיֹּשְׁבִים֮ (בגעיה ימנית); ברויאר ציין ספק געיה בכתי״ל בה״א, והמקליד הוסיפהּ. בצילום כתי״ל רואים אותה באופן ברור מימין הפת״ח.
ב [קָנִ֔יתָ] (קניתי) =א-קרי
• ל-קרי=קניתה
ג עַל⁠־הַגְּאֻלָּ֤ה =א ומ״ג ורוב הדפוסים
• ל=עַל⁠־הַגְּאוּלָּ֤ה (כתיב מלא וי״ו) וכך בקורן
ד לֶאֱלִימֶ֔לֶךְ =א (אין געיה)
• ל=לֶֽאֱלִימֶ֔לֶךְ (געיה)
ה לִיהוּדָ֑ה =א (אין געיה)
• ל=לִֽיהוּדָ֑ה (געיה)
ו אֲבִֽי⁠־יִשַׁ֖י =א (געיה)
• ל=אֲבִי⁠־יִשַׁ֖י (אין געיה)
E/ע
הערותNotes
(א) עלה השער – כך היה המנהג, והתורה לעדה.
פלוני אלמוני – יש אומרים: שהוא מן מופלא, ואלמוני מן: אלם, שאין לו שם ידוע אצל המדבר.
(ג) חלקת השדה – יתכן שהיה השדה גדול, וחלק ממנו היתה לאלימלך. (ד) ואם לא יגאל – אמר רבי יונה: כי היה ראוי להיותו: ׳ואם לא תגאל׳, וכן: ובאשת נעוריך אל יבגוד (מלאכי ב׳:ט״ו). וזה לא יתכן, כי יבגוד ישוב אל מילת ברוחכם (מלאכי ב׳:ט״ו).
וכן פירושו: ואם לא יגאל – הגואל אותה.
ואני אדע כי אין גואל קרוב ממך.
(ה) אשת המת קנית – הטעם מזאת המלה: תקנה, ופועל עבר תחת עתיד. כי האשה יש לה כתובה, גם האם יורשת הנשאר.
ונכתב קניתי – והטעם: כן אקנה אני.
(ו) פן אשחית את נחלתי – היתה לי נחלה רבה.
ויש אומרים: רמז על אשתו.
גאל לך – הנה נתתי לך רשות, כי אני לא אוכל.
(ז) לפנים – בימים הקדמונים שעברו, כמו הפנים שהם הראשונים.
על הגאולה – אם אדם יגאל או יחליף שדה בשדה.
וזאת התעודה – מגזרת: עדות, על זה היו מעידים.
ויש שפירש במלת תעודה – רגילות ומנהג. והראשון הוא הנכון.
(ח) וישלף – בועז שלף נעלו ונתן לגואל. והנה זה כאשר אמרו רז״ל: חליפין. והטעם: שקבלת זה הנעל, ונתת תחתיו גאולתך. והטעם הנעל – בעבור שהוא נמצא תמיד, ולא יתכן להסיר חלוק או מכנסים, שלא ישאר ערום.
ויש אומרים: כי הגואל שלף נעלו ונתנו לבועז. והטעם: כאשר נתתי לך זה הנעל, כן הגאולה.
(יא) הקדים כרחל בעבור שהיתה אשת יעקב בתחילת מחשבתו.
ועשה חיל – כמו: עשה לי את החיל (דברים ח׳:י״ז), כי אתה לא לקחת בעבור ממון.
(יד) אשר לא השבית לך גואל – הטעם על הנולד, בעבור שיוקם שם המת על נחלתו. (טו) ולכלכל – מטעם: ויכלכל יוסף (בראשית מ״ז:י״ב).
ויש אומרים כמו: ומי מכלכל את יום בואו (מלאכי ג׳:ב׳).
(יז) ילד בן לנעמי – כמו: ויהי לה לבן (שמות ב׳:י׳).
אבי דוד – יתכן שישוב אל ישי, גם אל עובד, כמו: אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק (בראשית ל״ב:י׳).
(כ-כב) דרך סברא: כי נחשון מת במדבר, כי לא יתכן היותו נער והוא בעל דגל, ונוסע בתחלה קודם ישראל. ועוד שהיה הכתוב מזכירו שנכנס בארץ, ולא יהיה נשיא השבט אחר. והנה אין בין שנכנסו ישראל לארץ עד שנולד דוד רק שס״ו שנה, כי הכתוב אמר: ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה, והיא השנה הרביעית למלך שלמה (מלכים א ו׳:א׳). ודוד חי ע׳ שנה, ומ׳ שנה הלכו בני ישראל במדבר. ואם אמרנו שהיה שלמון כאשר נכנס לארץ בן שנה, הנה הם ארבעה: שלמון ובועז, עובד וישי, הנה כל אחד הוליד והוא בן תשעים ואחת שנה.
ואם יקום מערער ויאמר כי נחשון היה כאשר יצאא ממצרים פחות מבן עשרים שנה, הנה נחשב שיהיה בן י״ח שנה, ולא נחסר שנות לכת ישראל במדבר. והנה יהיו חמשה, והנה יוליד כל אחד והוא היה בן פ״ד. וזה נכון, כי הנה בועז זקן היה, וזה למדנו בעבור שאמר לרות: לבלתי לכת אחרי הבחורים (רות ג׳:י׳). גם ישי זקן היה כאשר הוליד את דוד, כי הוא שמיני לבניו. ויתכן שנקרא עובד, שהולידו זקן, ולא לקחה לאשה כי אם בעבור כבוד השם. גם האם עזבה דתה וארץ מולדתה, וחסתה בצל כנף השם, על כן יהיה הבן עובד השם, כי רובי הבנים דומים לאב ולאם, כי הם השרשים.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י אוקספורד פוק׳ 108, פרמא 2062. בכ״י לונדון 24896: היה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×